הנשיקה הראשונה גילה אדרי

גילה אֲדָרִי (1947 בערך - 22 ביולי 2013) הייתה זמרת ישראלית, שנודעה בלהיטה "הנשיקה הראשונה".
גילה אדרי נולדה וגדלה בעכו למשפחה ברוכת ילדים מיוצאי מרוקו.‏[1] דב זעירא, בעל חברת התקליטים "התקליט חיפה", חיפש זמרת צעירה במטרה ליצור כוכבת בסגנון הפופ שזכה להצלחה באותן שנים בעולם המערבי. הוא פנה לגילה אדרי בהמלצת אפי נצר לאחר שזו בלטה בתחרות זמר לחובבים.‏[1] בשנת 1965, בהיותה בת 15, הפיק תקליטונים ובהם שירים אחדים בביצועה של אדרי, "את אהבתי", "למה?" ו"עוד דקה אחת". בהמשך הפיק זעירא את אלבום הבכורה של אדרי, ששיר הנושא שלו היה "הנשיקה הראשונה", שהלחין אילן נובקוביץ' למילים של אברהם בן-זאב. השיר הפך ללהיט. אחד הנגנים בתקליט זה היה קובי אושרת, שבאותה עת נקרא יעקב ונטורה.
שני להיטים נוספים בביצועה היו "בובה של קש" - גרסה עברית, מאת גלעד בן-ש"ך, לשירו של סרז' גינסבורג Poupée de cire, poupée de son, ו"פאף דרקון הפלא", גרסה עברית, מאת אירה ארמון, לשיר Puff, the Magic Dragon.
אדרי נפטרה ב-22 ביולי 2013 בגיל 65 ונקברה בבית העלמין תל רגב חיפה. הותירה בעל, אפרים לאופר, כדורגלן עבר בהפועל חיפה ששימש בשנות ה-80 מזכיר ועד עובדי נמל חיפה ושלושה ילדים ונכדים.

הנשיקה הראשונה גילה אדרי
מילים: אברהם בן זאב
לחן: מילן נובקוביץ

שוב אינני ילדה קטנה
בת עיניים תוהות, נוצצות...
טעמתי כבר יין אהבה,
כן, יין אהבה, גם יין נשיקות.
אכן נושקתי רבות,
כה רבים ביקשו שפתותי,
אך עדיין אזכור ברטט, בסוד
אותה נשיקה ראשונה בחשאי.

הנשיקה הראשונה
על הספסל בגן,
עם עלם חן ביישן.
ומסביב הכל פרח, הוריק
הייתי כה קטנה,
ילדונת עם צמה,
והוא נשק לצמתי,
נשק לי והסמיק.

שוב אינני ילדה קטנה
כבר פסעתי בשביל החיים.
טעמתי מיין אהבה
מול צחוק של אביב, מול עצב סתווי.
אכן נושקתי רבות.
כדרכה של עלמה פזרנית.
אך עדיין אזכור בעצב מתוק
אותה נשיקה טהורה, ראשונית.

הנשיקה הראשונה...